זרקור חברתי

ראיון פתיחת שנה עם שירלי קנטור

על אחריות חברתית-תאגידית, השראות ותוכניות קדימה.




לפני הכל נשמח להכיר


עבר-הווה-עתיד

אני יועצת אחריות תאגידית שמלווה תאגידים ומותגים גדולים בפיתוח האסטרטגיה והאג'נדה שלהם. נמצאת בתחום הזה כבר 20 שנה, ואוהבת אותו מאוד. זו עבודה מאתגרת ויצירתית שמפגשיה אותי עם אנשים טובים ומרתקים ממגוון תחומים, וזו הדרך שלי לקדם שינוי חברתי רחב ובר קיימא.


העשייה החברתית שלי התחילה בשנות התשעים – במידה רבה הודות ללימודי הסוציולוגיה באוני' ת"א: עסקתי במאבק בפרסום סקסיסטי (גם במסגרת נעמת), הייתי רכזת פעילות ארצית של תנועת ארבע אמהות, ולאחר מכן דוברת של תנועת דור שלום.


בשנת 2000 עברתי לקדם שינוי חברתי דרך עבודה עם חברות במגזר העסקי. בהתחלה כמנהלת קשרי הקהילה הראשונה של קבוצת פישמן (שם יצרתי את האסטרטגיה החברתית לשילוב אנשים עם מוגבלויות), אח"כ כמנהלת ארגון עמיתי-מעלה (מעלה הוא ארגון המקדם אחריות תאגידית בישראל), ומשנת 2009 אני יועצת עצמאית למותגים ותאגידים גדולים בתחומים של אחריות תאגידית ושיווק חברתי. עבדתי למשך תקופה קצרה גם באלכא ג'וינט כמנהלת שיווק חברתי, וזכיתי להכיר את הג'וינט מבפנים. מאז אני מעריכה ומוקירה מאוד את הפעילות של הארגון הזה.


השאיפות שלי הן לאפשר לכמה שיותר א.נשים להרחיב את נקודת המבט שלהם, כך שתכלול היבטים של תהליכים חברתיים ואקולוגיים ואת הקשר של התהליכים האלה לחייהם ולפעולותיהם. זו הדרך, לדעתי, ליצור שינוי חברתי. שינוי שיאפשר חברה שוויונית יותר, מקיימת ומיטיבה יותר עם כל חבריה וחברותיה.


השילוש הקדוש שלך

קשה לי מאוד להצביע על שילוש כזה. אולי אומר שבין שלושת המרכיבים המשמעותיים בחיי אפשר למצוא (1) יחסים עם אנשים – מכל סוג ובכל פורמט; (2) טבע – גם בעציץ; ו (3) מוסיקה.


השראות שהובילו אותך למה שאת עושה היום

בראש ובראשונה – ההורים הערכיים שלי. אבא מהנדס ואיש אדמה. אמא פמיניסטית יצירתית.

מרצים ומרצות שלי לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה שהאירו לי נקודות מבט חדשות על תופעות ותהליכים רבים בחברה.

מנהלות, חברות וקולגות לאורך השנים. אזכיר בעיקר את זהרה ענתבי – אחת מארבע האמהות, שהגישה שלה להתמודדות עם אתגרים בתהליכי שינוי חברתי מנחה אותי עד היום; את עירית תמיר וטלי אהרוני שהיו מנהלות שלי בארגון מעלה ואת ד"ר מיכל חמו לוטם – שהיתה מנהלת שלי באלכא ג'וינט – שלושתן נשים חזוניות שחותמן ניכר בנוף החברתי בישראל, וגם בנוף התפיסה והעשייה שלי.

קיבלתי גם השראה מהקולנוע. כן כן. לא מעט סרטים הוליוודיים ודוקומנטריים בהם צפיתי מגיל צעיר עוררו בי רגשות עזים לגבי תופעות וגיבורים/גיבורות, עוררו וחיזקו בי את המוטיבציה לפעול כדי לשנות.



וואו איזו שנה זו היתה, תקציב שלא אושר,קורונה, סגר אחרי סגר... בואי ננסה לסכם :

מה קרה במגזר העסקי בשנה החולפת בהקשר של אחריות תאגידית?

לא ראיתי אף חברה שהפסיקה פעילות של אחריות תאגידית בגלל הקורונה, גם אם היתה השהיה לתקופת קצרה, עד שהתבהר המצב.

למרות הקשיים הכלכליים והתפעוליים שחברות רבות נאלצו להתמודד איתם מתחילת משבר הקורונה, הרי שהמשבר הזה הוציא מהרבה חברות את המיטב. כל חברה שיש בתרבות הארגונית שלה אחריות ואכפתיות מיהרה להגיב למשבר באופן שמיטיב עם העובדים ומשפחותיהם, הספקים, הלקוחות, הצרכנים והקהילה. בין אם בהגמשת תנאים והסכמים, הקדמת תשלומים, חיפוש דרכים יצירתיות להנגיש מוצרים ולהגיש עזרה.

ככל שאני יכולה לומר אמירה מכלילה על התחום בישראל – הוא המשיך להתפתח ואולי אפילו עשה קפיצת מדרגה.


המגמות הבולטות בשנה האחרונה:

סביבת עבודה: האילוצים של עבודה מרחוק הביאו חברות לשנות מדיניות העסקה ושיטות ניהול, שימוש בטכנולוגיה וחיפוש דרכים לחזק את הקשר של העובדים לארגון, תוך שמירה על איזון בין חיים פרטיים למטלות העבודה. גמישות, אמפתיה וחדשנות – הפכו למשאבים חיוניים בניהול מרחב העבודה בשנה החולפת.

קהילה: בחודשים הראשונים של המשבר ראינו הסטת משאבים ניהוליים של מנהלות אחריות תאגידית ותקציבי תרומות לטובת צרכים דחופים – בעיקר כאלה שקשורים לאוכלוסיות בסיכון (משפחות שאיבדו את הכנסתן ונזקקו לתרומת מזון, קשישים, אנשים עם מוגבלויות, מקלטים לנשים מוכות וילדיהן ועוד), לצוותי חירום ולהנגשת טכנולוגיה לאוכלוסיות הזקוקות לכך (קשישים, תלמידים מרקע כלכלי קשה וכו'). נעשו גם מאמצים להסיט תקציבים לרכש חברתי של מתנות כדי לתמוך בעמותות ובעסקים חברתיים. בהמשך השנה – חברות חזרו לעבוד על התכניות האסטרטגיות שלהן.

איכות הסביבה:

בעקבות משבר הקורונה, יותר אנשים התחילו להבין את ההשפעות ההדדיות בין התנהגות אנושית לבין איכות הסביבה, ובין איכות הסביבה – לבין בריאות האנשים. הן בהקשר מקומי והן בהקשר גלובלי. ההבנה הזו חילחלה גם למנהלים ולמנהלות בתאגידים. למרות שהשיח הציבורי על פלסטיק חד פעמי שכך מעט – בין אם בגלל שאנשים נמצאים פחות מחוץ לבית, שם עיקר הצריכה של חד פעמי, ובין אם בגלל שכעת מעדיפים סטריליות (המובטחת בשימוש בכלים חד"פ) על פני שיקולים אחרים, הרי שחברות רבות ממשיכות לחפש דרכים לצמצם את פסולת האריזות שלהן. גם נושא האקלים נמצא על סדר יומן של חברות (בעיקר החברות הגלובליות), אך לא באותה עוצמה כמו בחברות מובילות בחו"ל, ולא במידה מספקת. הדבר תלוי במידה רבה במדיניות הממשלה ובחלופות האנרגטיות המצומצמות הקיימות בישראל.

גיוון והכללה – בהחלט חלה התפתחות בנושא הזה, שממילא היה כבר על סדר יומן של חברות רבות. המחאה של Black Lives Matter בארה"ב הציפה ביתר שאת את הסוגיה, והשיח חילחל גם לחברות בישראל. גם בנושא נשים ומגדר יש העצמה של השיח – במידה רבה הודות לפעילות של יוזמות אקטיביסטיות בישראל, וגם בגלל התחזקות השיח בעולם.

משקיעי ESG אחת המגמות המשמעותיות של השנה הנוכחית היא האצה של השקעות לפי מדדים של אחריות תאגידית (Environment, Social, Governance) בעולם וגם בישראל. יותר ויותר משקיעים מוסדיים מבינים שככל שחברות מנהלות טוב יותר את ההשפעות החברתיות והסביבתיות שלהן, הן מצמצמות סיכונים ומזהות יותר הזדמנויות עסקיות – מה שמשפיע על ביצועי המניה בטווח הארוך. יש לכך חשיבות אדירה, כי כספי המשקיעים ודרישותיהם הם אחד המנועים החזקים ביותר ליצירת שינויים בדרך בה חברות מתנהלות.



ובפן האישי איך השפיעה עליך הקורונה?

הקורונה גרמה לי להאט, לדייק את מיקוד העבודה שלי בהתאם לצרכי השוק ובהתאם לנטיות הלב שלי. למשל, להתמקד יותר בפיתוח ייעוד purpose של חברות, ובפיתוח אג'נדות חברתיות למותגים – תחום שהביקוש אליו גובר בעולם כולו וגם בישראל. השנה גם אתחיל ללמד קורס אחריות תאגידית למנהלות במסגרת "פורום מנהלות בתעשייה" – מהלך משמעותי מאוד מבחינתי, שכן הוא מאפשר הפצת הפרקטיקה לקבוצה גדולה של מנהלות במגוון תפקידים, ולא רק למנהלות אחריות תאגידית, שמספרן מוגבל.

ברמה הכי אישית – הקורונה גרמה לי למחסור במגע אנושי תכוף. אני אישה של אנשים. ולמרות שכבר 12 שנה שאני עובדת כעצמאית מהבית, המפגשים עם אנשים בפגישות עבודה ובכנסים ואירועים מקצועיים – הטעינו את הדינמו החברתי. עכשיו המימד הזה חסר מאוד.


ועם הפנים קדימה, מה צפוי לנו בשנת 2021

אני צופה התחזקות השיח החברתי במגוון סוגיות שקשורות לאיכות החיים של כולנו, בדגש על סוגיות של תעסוקה וכלכלה מקומית, עסקים חברתיים והשקעות אימפקט, גיוון והכללה של קבוצות מודרות – עם התייחסות למכלול ההיבטים העסקיים – לא רק תעסוקה, אלא גם רכש, פרסום, מוצרים וכו', וכן היבטים של איכות הסביבה והקשר שלה לבריאות.

השיח יתקיים גם ברשתות החברתיות, גם ברחוב, וגם בתוך החברות עצמן. זוהי הזדמנות נפלאה לשיתופי פעולה חדשים שייצרו ערך משותף לכל מחזיקי הענין.

הקורונה פקחה את עינינו לגבי המציאות, וגם יצרה מציאות חדשה.

שיתופי פעולה בין מגזריים הם הדרך הטובה יותר להתמודד עם אתגרי העתיד, ונראה לי שיש הרבה מאוד שחקנים ושחקניות – בכל המגזרים – שישמחו לפעול ביחד.



187 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

יום האישה עם אימפקט חברתי

כששואלים אותנו מה הבידול שלכן? מה החוזקות של "גם וגם" ראשון ברשימה יהיה: אנחנו 3 נשים , יזמיות ! כל אחת מאיתנו מביאה לשותפות הזו את החלומות שלה, את ההשיגים וההצלחות שלה ויחד אנחנו כח גדול. בכל שנה ב8.